כתיבת תוכנית עסקית מקנה לכם אשליה (תכנון הוא ניחוש)
לא קורה הרבה שאני קורא משהו שמתאר בדיוק את ההפך מרוב עצות אנשי העסקים והיועצים.
כן, אני מדבר על אשליית התכנון שנתי לאור יעדים ומדדים.
בצעד חריג אני רוצה לצטט פרק בחשיבה מהפכנית על מגרעות התכנון המייגע.
מתוך ספרם של ג'ייסון פריד ודייויד הנסון "עסקים חוץ לקופסה".
תכנון הוא ניחוש
"אלא אם כן אתם במקרה מגידי עתידות, תכנון עסקי לטווח ארוך הוא פנטזיה.
גורמים רבים מידי פשוט אינם בשליטתכם: תנאי השוק, מתחרים, לקוחות, מצב הכלכלה וכיו"ב.
כתיבת תוכנית עסקית מקנה לכם אשליה במה שלמעשה אינכם שולטים בו.
מדוע שלא נקרא לתוכניות העסקיות שלכם כאל ניחושים עסקיים, לתכנון פיננסי כאל ניחוש פיננסי ואל התוכנית האסטרטגית כאל ניחוש אסטרטגי.
עכשיו נותר לכם לדאוג פחות בגללם. הם פשוט אינם שווים את הלחץ.
כאשר אתם הופכים ניחושים לתוכניות, אתם נכנסים לאיזור מסוכן.
תוכניות מניחות לעבר להניע את העתיד. הן אינם מאפשרות לכם להבי לצדדים.
"זה הכיוון שאליו אנחנו צועדים, משום ש… ובכן, כי אמרנו שלשם אנחנו צועדים".
וזאת הבעיה: תוכניות אינן עולות בקנה אחד עם אלתור. ועליכם להיות מסוגלים לאלתר.
עליכם להיות מסוגלים לנצל הזדמנויות.
לפעמים עליכם לומר: "אנחנו משנים כיוון מכיוון שזה הדבר ההגיוני לעשות היום."
גם התזמון של עריכת תוכניות לטווח ארוך הוא דפוק. רוב המידע בידכם בשעה שאתם עושים משהו, לא לפני שעשיתם אותו.
אבל מתי אתם כותבים תוכנית? בדרך כלל לפני שהתחלתם בכלל.
זה המועד הגרוע ביותר לקבלת החלטה גורלית.
אין בכך כדי לומר של לכם לחשוב על העתיד או לשקול כיצד תוכלו לתקוף מכשולים שיקרו בדרך.
זה תרגיל ראוי. רק אל תרגישו שעליכם לכתוב זאת או להיות מוטרדים בשל כך.
אם אתם כותבים תוכנית ארוכה, סביר מאוד להניח שבכל מקרה לעולם לא תעיינו בה שוב.
תוכניות שכוללת יותר מכמה דפים מסיימות את חייהן כמאובנים בארון התיקים.
הניחו לניחושים. החליטו מה אתם עומדים לעשות השבוע (החודש ע.פ.), לא השנה.
חשבו מה הצעד הבא החשוב מכולם ועשו זאת.
קבלו החלטות ממש לפני שאתם עושים משהו, לא לטווח הארוך מאוד.
מותר לכם לאלתר. פשוט עלו על המטוס וטוסו. תוכלו לקנות חולצה יפה יותר, קצף גילוח ומברשת שיניים ברגע שתגיעו לשם.
עבודה ללא תוכנית עלולה להיות מפחידה. ואולם הליכה עיוורת בהתאם לתוכנית שאין לה קשר למציאות, מפחידה אפילו יותר."
אשמח להערות והארות כאן, בתחתית הבלוג.
As a business mentor, I believe that anything we can dream on we can make it happen. For years, I've been helping people to discover their true passions and to turn it into a profitable business, and in a short time. I love business entrepreneurship, built several businesses of my own, and mentored many others to build their own businesses. לאחר שנים של עיסוק פורמלי ובלתי פורמאלי בתחום היעוץ הארגוני והעסקי בתפקידי: יעוץ ארגוני ניהול ופיתוח עסקי אימון וליווי אישי לבעלי עסקים והנחיית מאות אנשים ובני נוער למימוש הפוטנציאל האישי. פיתחתי וניהלתי עמותה, ויעצתי לעמותות נוספות הקמתי עסקים, בחלקם נסגרו וחלקם נמכרו ברווח מצוין. תוך כדי, התמחיתי בהקמת רשתות מחשבים, אבטחת מידע הקמת כלי שיווק כמו אתרי אינטרנט מכירתיים, דפי נחיתה, דפי מכירה, אמצעי סליקה... http://www.tzaad.co.il
תודה עדי! חומר למחשבה..
היי עדי, אני מסכים ולא מסכים,
אני מסכים שיש אנשים שהשקיעו כל כך הרבה בבנית תכנית עסקית/שיווקית שקשה להם להתגמש, בגלל הסיבה שציינת – שהם מרגישים שהם בזבזו את הזמן על בניית תכנית מקיפה, ועכשיו הם צריכים לשנות אותה.
אבל מצד שני, הגישה שאומרת: "תחיה משבוע לשבוע, מחודש לחודש" היא גישה של אדם שכיר, שלא לומד להסתכל על התמונה הגדולה.
החוכמה היא גם וגם.
יש תפיסה שאומרת: "כל תכנית היא בסיס לשינויים" ויש גישה שאומרת "על מנת להיות ספונטני, אתה חייב שתהיה לך תכנית"
אני מסכים ומשלב בין שתי הגישות.
מכיוון שההסתכלות של גוף עצמאי היא הסתכלות שנתית (אם הוא בכלל רוצה להצליח) עליו לבנות תכנית שנתית, ואז לתקן בכל חודש את הכיוון בהתאם לקורה מסביבו.
חברות גדולות יותר, בונות תכנית חומש, אם הן חכמות, הן משדרגות אותה כל שנה שנתיים.
התכנית נותנת נקודת מכוון. מגדלור, אם תרצה. שאליו מכוונים, ממנו גוזרים יעדים כספיים, יעדי תוצאה ויעדי פעולה. ואז מתחילים לעבוד. כאשר, עכשיו, שיש תכנית שנתית, כיוון, דרך פעולה – עכשיו אפשר לעבוד מחודש לחודש, כאשר לפחות פעם בחודש בוחנים את התמונה הגדולה ואיפה אנו נמצאים למולה. האם עלינו להוסיף, לגרוע, לשנות, להחליף וכד..
לכן אני אומר. במקום: "או-או" בוא ונעשה "גם וגם" ונרוויח מכל הצדדים. גם את היתרונות של תכנית שנתית וגם את היתרונות של גמישות חודשית (או שבועית, תלוי בסוג העסק).
קדימה הצלוח'ס
מיקי
אתה צודק מיקי – זה מה שהבהרתי בתגובה למטה.
שנת הצלחה וברכה.
עדי
שלום רב,
בגדול אני מסכים איתך. עם זאת, יש לחלק את הנושא לשניים – עבור חברה קיימת ועבור מיזם לא קיים. במקרה של חברה קיימת, הרי שאפשר לעבוד עם איזה שהוא מאגר נתונים מהעבר שיכול לחזות אולי את העתיד. עוד הפעם מאוד תלוי בענף ובסוג הפעילות של העסק. לגבי עסק שעוד לא קם, הרי שהוא יכול במקסימום להשתמש בנתונים מהבורסה נגיד או אולי בנתונים ממאגרים חינמיים אחרים. אחרת הוא ילך לאיבוד.
לדעתי תוכנית עסקית מהווה מן גבולות גזרה ולא מתכון בישול. כפי שכולנו יודעים וורד ואקסל סופגים הכל ולכן אסור להתבסס עליהם כעל תורה מסיני, אלא כפי שאתה אומר לעדכן ולהתעדכן במצב העסק כל הזמן, במיוחד אם מדובר בעסק חדש. תוכנית עסקית, כאמור צריכה להיות רק המסגרת, כדי שהבעלים/מנכל/סמנכל לא יילכו לאיבוד.
אז מה עושים ?
לא עושים מה שכל המנטורים הגדולים אומרים לעשות ?
יוצרים חזון/תוכנית כללית
ופורטים/עובדים על תוכנית שבועית וחודשית.
אף אחד לא חוזר ומסתכל על התוכניות השנתיות ופרטי הפרטים בחוברת עבת העמודים.
ומי שעושה את זה ולא מגלה גמישות סוטה מהמסלול, ומי שמגלה גמישות דופק את הראש
על השעות הרבות שביזבז בבניית תוכנית שנתית.
לעסקים מתחילים ברור שאין טעם ביצירת תוכנית עסקית שנתית.
גם לבינונים וגדולים – אם הם לא מתכנסים שוב כל רבעון ובאומץ רב בוחנים את המציאות ומשנים מסלול, אין טעם לתוכנית העסקית/ניהולית/הדרכתית…
ורוב הגופים לא עושים זאת.
ייעצתי בגופים גדולים מאוד, יחידות שונות בצבא – אף אחד לא עושה את התהליך נכון
בגופים ממשלתיים – גם אותו הדבר…
אם לארגון/עסק יש דרג ניהולי עם גמישות מחשבתית – אז בסדר, אבל רובם נסחפים ליום יום ולעומסים…